פיוטי סוכות
קרובה לחול המועד
ברכת המזון
∵יוצר סוכה∵.
את סוכת שלום בניך תזכה לעילום.
גם אויביהם תהלום. דברך לקיים לזרע חז סולם ב⋮ח⋮לום.
∵ב’ אתה י’י יוצר ה⋮מ⋮אורות∵.
המאורות
הזריח לעמך. ופרוס עלהם סוכת שלומך.
זבולך תבנה ואולמך. חי וקים תעשה למען שמך.
∵ב’ אתה י’ הבוחר בעמו ישראל∵.
ישראל
טעמך תקים להם. יחיד תגונן עליהם.
כבוד⋮ך⋮ תחזיר ביניהם. לזכות לס⋮ו⋮כת ארמוניהם.
מל<א> ברצון משאלותיהם. נעמך להריק אליהם.
סוכת שלום תפרוס לכלליהם. עליון וחזק תכלה אויביהם.
∵בגילה ברנה בש’ רבה. “מי כמכה באלים י'”∵.
פלא תפליא לקהלי. צורי וגואלי.
קבלה ת⋮ב⋮שרי ממעלי. רנה לענות בלולבי והלילי.
∵זה צור ישעינו. י’ מלכנו מלך אבותנו∵.
לעולם ועד
שמך אהודה צורי. תמיד אתה בעזרי.
תזכיני לסוכת מכון דירי. ואברכך רמשי עם צפרי.
∵ב’
א’ י’ צור ישראל וגואלו∵.
בסכות תשבו בני איתני ארץ | המסירה: Mosseri Collection, V, 136
יוחנן הכהן בן יהושע
בס’ תשבו בני איתני ארץ
ברית אברהם יזכור לנו אדון כל הארץ
בקילוס לולב יועצר אסי⋮ף⋮ ויגדר כל פרץ
“כי לאל’ מגני ארץ”. ∵ב’ מגן∵.
שבעת ימים בעבות יחוגו עמוסי מעיים
עקידת יצחק יזכור לנו רוכב שמים
בקי’ לו’ נשפוך לפניו לב כמים
ובטל
יחיינו מיומים. ∵ב’ מחיה∵.
כל האזרח ביש’ גדולי מלוכה
יחד יאמרו באור אלהי ישראל נלכה
בק’ לולב נחוג חגיגה כהלכה
“והיתה לי’י +<המלוכה>”.
ככ’ “והיתה לי’י המ'”. ונ’ “בס’ תש'”. ונ’ “ביום ההו’ אקים את סוכ'”. ונ’ “ויהי בשלם סוכו”
“ואתה ⋮ק⋮דוש”.
אהלל במינים ארבעה | המסירה: Mosseri Collection, V, 136
אהלל ב⋮מ⋮ינים ארבעה
באום מאום מספר רבועה
גודל שבחך להביעה
דרנו בסו’ ימים שבעה.
הלל בשמונה אומרים
ומלכם באימה עליהם מאמרים
זמר מבארים בהגיון אמרים
חוננם בלוקחם כפות תמרים.
טוב יחיד ומהודר
יחד באלים בקודש נאדר
כסאו על ארבע חיות דר
לכן אהללנו בפרי עץ הדר.
מאליפות ומרובבות
נחזה בפרזות וברחובות
סולו לרוכב בערבות
עוז ניתן לו פיצח שתי ערבות.
פועל ישועות ברוב נסים
ציון למעמסה תשים
קומה לדוש עם בה שוסים
רחם כתימרות ג’ הדסים.
שדי בו יתלונן
שארית יוסף אוליי תוחנן
תצפנם בסוכה כמיסך ענן
תחת עץ חיים נתלונן.
לולב ואתרוג אחד | המסירה: Mosseri Collection, V, 136
ובכן.
לולב ואתרוג אחד
ומשמיעים לבני אב אחד
מכונים גוי אחד
ועובדים שכם אחד
ומשמיעים אחד לאחד
ואומרים בכל יום י’י אחד.
ושלשה הדסים
ניצב בין ההדסים
בהלל שבעה ושמונה מתעלסים
בסוכה וניסך מים מתנוססים
ובמלכם [2] ששים [1] ושמחים.
ושתי ערבות
בם זמר להרבות
לדר על ערבות
למביט ברית אבות
וענף עץ עבות
לנערץ בריבי רבבות
תוקדש באש להבות
“סולו לרוכ’ בערבות”. ∵ככ’ “וקרא”∵.
יבוא בנחל כרית הוצפן, קדושה | המסירה: Mosseri Collection, V, 136
יבוא בנחל כרית הוצפן
ויתלונן בסוכה בשילוש מודפן
בלו’ חון נא עם בסוכה נצפן
נעריצך כחיה ואופן. ∵לעו⋮מ’⋮ם∵.
הן בבוא צמח שמו
כל קדושיו עמו
בלולב הנה הוא יוצא ממקומו
נשף ושחר ניחד את שמו. ∵פעמ’∵.
בדורינו בסוכה כל שבעה
יבוא משמיע ישועה
בלו’ רועים שבעה בכן נשמעה
יחד מה ידבר האל אשמעה. ∵להיות ל’ ל’. “וה’ י’י ל'”. כ’ בד’∵.
בסכות תשבו בני איתני ארץ | המסירה: Mosseri Collection, V, 136
ישבו בסוכות גדולי תהילות
אהבת ישו()[ר]ון תזכור במקהילות
בק’ לו’ תגאלינו כבתחילות
“ואת’ קד’ יוש’ תה'”. ∵ב’ האל∵.
הללויה הללו עב’ י’י
דת ראובן תזכור לגאולי י’י
בק’ +לו<‘> נחוג חגיגה לי’י
ויהי עלינו נועם י’י. ∵ב’ חונן∵.
בצאת ישר’ ממצרים בסוכות היו יושבים
הלא זרע שמעון בדתך חושבים
בק’ לול’ יראתך משובבים
כנם “שובו בנים שובבים”. ∵ב’ הרוצה∵.
לו לנו כי לשמך הוחלתי
ובעבור לוי בכפלים שמחתי
בק’ ל’ בדתך היסחתי
“ויאמר י’י סלחתי”. ∵ב’ המרבה∵.
אהבתי כי ישמע י’י באריאל
זך מזרע יהודה יחיש לנו גואל
בק’ ל’ לשם קדשו ניחל
“כה אמר י’י גואל”. ∵ב’ גואל∵.
הללו את י’י כל גוים בלשון ובפה
חוק יששכר נשאנו בלב ובפה
בק’ לו’ כבוד הלבנון תייפה
“רפאני י’י ואירפא”. ∵ב’ רופא∵.
הודו לאלהי השמים
טיעת שער זבולון יכונן בשער המים
בק’ ל’ יחיש לנו ברכות בכפלים
“ויתן לך האל’ים מטל השמים”. ∵ב’ מברך∵.
זה השער עשה אל להללו בפרי עץ
יסוד שער דן הוא חפץ
בק’ לול’ יחיש לנו מקבץ
“ונפוצות יהו’ יקבץ”. ∵ב’ מקבץ∵.
אנא י’י הוש’ במשפט
בוד שער נפתלי תכונן במשפט
בק’ ל’ תעמוד על נחל-יהושפט
ויג’ י’י צבאות במשפט”. ∵ב’ אוהב∵.
אנא י’י הצליח’ בני ברית
לינת שער גד תכונן באחרית
בק’ לול’ תשמיד שכיחי ברית
כל רשעי ארץ להכרית. ∵ב’ מכניע∵.
ברוך הבא ונקרא בשם שוכן שחקים
מבוא שער אשר תכונן בחוקים
בק’ לול’ עמך בדתך מצדיקים.
<״ומצדיקי הרבים ככוכבים״>. ∵ב’ מבטח∵.
ברכנו את אל אלהי עולם
נוי שער יוסף יכונן ואל יתעלם
בק’ לול’ תחיש גואלם
בונה ירושלים אלהי עולם. ∵ב’ אל’∵.
בסכות תשבו בני איתני ארץ | המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, Misc. 10, 112
אל י’י ויאר לנו סודיך
שער בנימין י<פתח> למשועיך
בק’ לול’ תאזין לשועת ⋮ק⋮<וויך>
“שומיע תפלה עדיך”. ∵ב’ שומ’∵.
<אסרו> חג בעבותים עד קרנות המז’
ע<קידת> שה זכור לנוחלי עבודת מנו⋮ח⋮
בק׳ לול׳ יהיה לך אשה ריח
“וירח י’י את ריח <הניחוח”. ∵ב’> שאותך∵.
אלי ⋮את⋮<ה ואוד>ך אלהי יעקב
פאר בגדי אהרן ת⋮יי⋮פה בלקח טוב
בק’ לולב יוסר מנו לב העקוב
“הודו לי’י כי טוב”. ∵ב’ הטוב∵.
אלהי ארוממך אלהי כל בשר
עבודת פינחס זכור לשומרי מוסר
זך רצינו כשבטים שנים-עשר
אלהי אבי בעזרי כאלעזר. ∵ב’ עושה הש’∵.
בסכות תשב שבעה | המסירה: Oxford, Bodleian Library, e.35 (2720), 5-6
<~> ∵לסוכה. ליום הראשון∵.
בסוכות תשב שבעה.
ותשיש ותשמח לפני שוכן על שבעה.
תחדינו ותשבעינו כמי מבועה.
בסוכה ולולב ללבלבה.
ככ’ “בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות”. ונ’ “פותח”.
ב׳ הזן
למען ידעו אחרונים ויבשרו.
הם ובניהם יגילו וישירו.
ויסבו ארבעה מינים לפני ויבחרו.
ככ’ “למען ידעו <ד>ורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני <יש>⋮ר⋮אל בהוציאי אותם מארץ מצרים. ⋮א⋮ני יי’י אלהיכם”. ונ’ “ואכלת”.
ב׳ על הארץ
וידבר רם <ו>נישא.
ישאו לפניו הכל כנשיאת הדסה.
<ג>דוליהם ונעריהם ובחוריהם ישישו שישה.
ככ’ “ואתה תגיל ביי’י תשיש בישועתו”. ונ’ “בונה ירושלם”.
ב׳
בונה ירושלים
<~> ∵ערב סוכות∵.
בחג הסוכות. סוככינו בצדק אבות. ונהללך בסוכות. מערב ועד ערב.
∵ב’ המעריב∵.
בחג הסו’. נשנין פלאיך. ונהגה בעידותך. ונשיחה בח!י!קיך.
∵ב’ אוהב∵.
<~> ∵אמת∵.
אשמחה לפניך. ביפרי עץ הדר. כי לפניך. עוז הוד והדר.
בכפות תמרים. קרן לנו תרים. ונלבישך כתרים. עושה פלאים.
במושב דפנות. דוד יראינו נוראות. ובצרינו ישית מהומות.
ונביע שירות. כעוברי תהומות.
∵אמרו∵.
הלל ושמחה. לאדון נפציחה. כעוללים. זיר הוד נכתירה.
∵לכן∵.
נזמרך סלה. כי אין כמוך. מחיש גאולה. לאום נידגלה.
∵ב’ צור∵.
אדון לנצח. תושיבנו בטח. בסוכת שלם. נחוג שליו.
∵ב’ פורס∵.